דודי נתן - לא לפחד להתאגד

דודי נתן - לא לפחד להתאגד

ההשכלה הגבוהה היא העתיד של כולנו. ממנה יוצאים המתכנתים שלנו, המהנדסים שלנו, הרופאים ואנשי הרוח שלנו. זאת גם ההזדמנות של אנשים צעירים לקחת את העתיד שלהם בידיים.

אבל כשאין עתיד למרצים - אין עתיד גם לסטודנטים.

מחצית מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות מתוקצבות. המרצים במכללות המתוקצבות, חברי הסגל הזוטר, עובדים בתנאים מחפירים. בכל סמסטר מחדש, מפטרים אותם ומחזירים אותם לעבודה. לא בגלל שהם לא טובים, אלא כי זאת השיטה: כדי לשלם פחות, וכדי שלא להעניק למרצים את הזכויות שמגיעות להם, עושים ישראבלוף. יש מרצים שמלמדים יותר מ-30 שנה באותו המוסד, ועדיין נחשבים עובדים זמניים, "מרצים מן החוץ". זה נשמע כמו בדיחה, אבל זו המציאות היומיומית של אלפי מרצים בארץ.

אסור לנו לפחד - חייבים להתאגד!

כשאנחנו מאוחדים ומאוגדים, אנחנו יכולים להשיג הרבה יותר, לעמוד על שלנו, לדרוש את התנאים שמגיעים לנו - ולהשיג אותם. לא בצעקות, ולא במלחמות, אלא בשיתוף פעולה: של מרצים וסטודנטים, של סגל בכיר עם סגל זוטר, ויותר מכל - שלנו, אחד עם השני. 

מי אני?

איש חינוך ופעיל חברתי. ממייסדי עמותת “קולות בנגב” ומנהל העמותה במשך שנים. כיום מרצה וחבר צוות. מנחה קבוצות ופעיל בארגונים שונים העוסקים בתחום הצדק ושינוי חברתי. בהשכלתי האקדמית בעל תואר מוסמך בהיסטוריה של עם ישראל. יליד שנת 1959, נשוי ואב לשניים. חבר קיבוץ פלמחים. עורך טקסי-חתונה מטעם "הויה".

הצטרפו אלינו!

אני מאשר/ת קבלת דיוור ומידע פרסומי באמצעות דואר אלקטרוני ו/או מסרונים