עמיר פרץ לראשות העבודה: רק הוא מביא בוחרים מימין לשמאל, מהליכוד לעבודה.

למה עמיר? יש הרבה סיבות (ויש גם סיבות נגד, ברור, אין אף אחד מושלם):

  • הנסיון והיכולות ההכרחיים עכשיו לקראת הבחירות הקרבות,
  • הצורך של העבודה ב"מבוגר אחראי" שיביא לאיחוי קרעים,
  • תפיסת-עולם מוצקה וברורה המשלבת צדק חברתי וחתירה לסיום הכיבוש ושלום.
  • יכולת מעשית הרואה את האזרח במרכז – מה שהביא לפיתוח כיפת-ברזל
  • ויש עוד…

 

כאן אני רוצה לכתוב על הסיבה העיקרית שבגללה הכרחי לבוחרי העבודה לבחור בעמיר – הוא היחיד עד-כה שהביא מנדטים מהליכוד לעבודה. מהימין לשמאל.  פשוט כך.

 

בואו נבדוק: בשש מערכות הבחירות שבין 2003 ל 2019, גוש המרכז-שמאל, "הגוש החוסם" השיג בין 51-59 מנדטים בחמש פעמים ורק ב 2006 הגיע ל 63, ואז קמה ממשלת מרכז שמאל בראשות קדימה והעבודה.  עמיר פרץ הוא שהביא 5-6 מנדטים מהליכוד לעבודה, מהימין לשמאל.

 

אתם ספקנים עדיין, חשוב להיות ספקנים, אז בואו נבדוק ישירות בכמה ערים "ליכודיות".  בחרתי "על עיוור" (באמת, אני יודע מבדיקות קודמות שהנתון הזה נכון לעשרות ערים ליכודיות) ברמלה, אופקים, שלומי.

 

רמלה בבחירות 2003 קיבל גוש המרכז-שמאל (שכלל את המפלגות שמרכיבות היום את המשותפת, מרצ, עבודה, עם אחד ושינוי) 30.3% ששוים כ 36 מנדטים.  (בארצי הגענו ל 51 מנדטים)  מזה עם-אחד בראשות עמיר קיבלה 4.4% ששוים כחמישה וחצי מנדטים.

מתוך זה העבודה קיבלה 7.1%

א ב ל  בבחירות 2006 העבודה קיבלה ברמלה 11.6%, כאשר כל הגוש קיבל 42.8% (בזכות קדימה, שאר "הגוש" הם העבודה, מרצ, מפלגות-המשותפת) ואם נחשיב את מפלגת הגמלאים אז הגוש הגיע ברמלה ל 46.9%.

התוצאה ברורה – העבודה בראשות עמיר פרץ הביאה קולות – אך לא "מתוך המחנה" אלא מהימין.   וכך הגוש גדל והעבודה גם.

הנתונים ברורים מאד כשבודקים את ההמשך, בחרתי בכוונה את השיא של העבודה ב 2015 – 24 מנדטים של המחנה הציוני.     ושם אפשר לראות שאמנם העבודה גדלה – אך הגוש לא.  הגוש חוזר לקטון ברמלה.

הנה הנתונים של 2015: בארצי ההשג הגבוה של הרצוג-לבני בא על חשבון יש עתיד ומרצ, וסה"כ הגוש מגיע רק ל53 מנדטים.

וברמלה: סה"כ הגוש מגיע רק ל 28.4% ובתוכו העבודה 8% בלבד.

 

הנה ריכוז קטן של הנתונים, וחשוב לזכור שברמלה – אלו אכן אחוזים שעוברים משמאל לימין, מהליכוד לעבודה.

2003 2006 2015
רמלה-עבודה 7.1% 11.6% 8%
ארצי עבודה 15.8% 15.8% 20%
ארצי – "גוש" 42.5% 52.5%

ועם הגמלאים 58%

44%

 

בואו נבדוק באופקים ובשלומי

2003 2006 2015
אופקים-"גוש" 16.4%מהם 5.1 של עם אחד

בראשות עמיר ורק 3.8% אמת

38%

מזה 16.4% אמת

8.8%

מזה %5.2 אמת

שלומי – "גוש 24% מהם 6 של עם אחד

בראשות עמיר ורק 6.2% אמת

42.6%

מזה 21.6% אמת

19.9%

מזה 11.6% אמת

ארצי – "גוש" 42.5% 52.5%

ועם הגמלאים 58%

44%

 

המסקנה פשוטה – עמיר הביא מנדטים מהליכוד לעבודה בערים ליכודיות, מה שהגיע ל 5-6 מנדטים, ואלו לא היו מנדטים "על-חשבון הגוש" אלא תוספת לגוש המרכז-שמאל.

 

אפשר להגיד שמאז רבין לא היה מי שהעביר מנדטים מימין לשמאל, מהליכוד לעבודה כמו עמיר, (בבחירות 1999 בהן ניצח ברק את ביבי בהצבעה לראשות הממשלה, הגוש כולו התאושש ב 4 מנדטים והגיע  ל 60 מנדטים, הרבה בזכות מפלגת המרכז של ליפקיןשחק ואיציק מרדכי).

 

אפשר לבדוק לבד את הנתונים, אפשר גם לאתגר בבדיקת ערים נוספות, אתגרו אותי, אשמח, רק קחו אחריות על התוצאות.  בחרו בסיכוי (לא בבטחון, אבל לפחות בסיכוי) להגדיל את הגוש על חשבון הימין, להגדיל את העבודה על חשבון הליכוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.